היפרדות שיליה

מה זה היפרדות שיליה?

היפרדות שליה היא התנתקות חלקית או מלאה שלה מדופן הרחם לפני יציאת העובר לאוויר העולם. היא מתרחשת ב-10-2 לידות מתוך 1,000. מבדילים בין היפרדות שליה אקוטית לבין היפרדות שליה כרונית.

בהיפרדות שליה אקוטית מופיע דימום וגינלי פתאומי ועשויים להתלוות לו כאבי בטן וגב וצירים תכופים. בהיפרדות שליה כרונית מתרחשים דימומים חוזרים, איטיים וממושכים (לעתים כוללים דם קרוש), וייתכן שטף דם שלייתי שנצפה באולטרסאונד.

באופן תקין השיליה נפרדת מהרחם רק בשלב השלישי בלידה לאחר יציאת התינוק וסיום תפקידה, היא נפלטת בציר של הרחם עד כ-45 דקות מיציאת התינוק. הפרדות השיליה מקיר הרחם לפני יציאת התינוק (חלקית או באופן מלא) עלולה להיות מצב שמסכן את האם והעובר.

מה הם התסמינים?

התסמין הבולט של היפרדות שליה הוא דימום וגינלי. הוא עלול להיות פתאומי ומלווה בהתכווצויות חוזרות ונשנות של הרחם וכאבי בטן. עם זאת, לעתים לא יופיע דימום וגינלי (כיוון שהוא נשאר כלוא מאחורי השליה), והביטויים העיקריים יהיו כאבי בטן, התכווצות מוגברת של הרחם ושינויים בקצב לב העובר.

מה הם גורמי הסיכון?

1היפרדות שליה בעבר (גורם הסיכון המשמעותי ביותר) אצל נשים שהייתה להן הפרדות שיליה, יש סיכוי פי 5 להפרדות שיליה גם בהריון הבא (עד 3.5% באחד המחקרים), ריבוי מי שפיר שמייצרים עומס על הרחם, רעלת הריון, יתר לחץ דם הריוני ויתר לחץ דם כרוני,  ירידת מים מוקדמת, זיהום תוך־רחמי, טרומבופיליה (קרישיות יתר), הריון מרובה עוברים, יציאת העובר הראשון בלידת תאומים (ירידת לחץ פתאומים ברחם) , ניתוחים קיסריים בעבר - גורם סיכון משמעותי לשיליית פתח, שיליה נעוצה והפרדות שיליה, הסיכון עולה עם מספר הניתוחים בגלל הרקמה הצלקתית ברחם ותופעות של השתרשות לא תקינה של השיליה, עישון ושימוש בסמים במהלך ההריון, חבלה בבטן

מה הם הסיבוכים?

מידת ההשפעה על האם והעובר תלויה בחומרת היפרדות השליה וגיל ההריון שבו היא מתרחשת ובמהירות האבחון והטיפול.

סיבוכים אפשריים אצל האם:

איבוד דם משמעותי וירידה בנפח הדם בגוף (הלם תת-נפחי) – מצב מסכן חיים שעלול לגרום גם להפרעה בקרישת הדם ולהצריך מתן מנות דם ומוצרי דם רבים. קשיים בהתכווצות הרחם (אטוניה של הרחם) לאחר הלידה בשל הסננת דם לתוכו, שעלולים להחמיר את הדימום ולעתים נדירות להסתיים בכריתת רחם. ניתוח קיסרי בהול בהרדמה כללית.

סיבוכים אפשריים אצל העובר:

פגיעה באספקת החמצן, מצוקה עוברית, פגות, ולעתים אף מוות.

כיצד מאבחנים?

רוב המקרים מאובחנים קלינית בעקבות תסמינים כגון דימום וגינלי וכאבי בטן פתאומיים או לידה מוקדמת/ פקיעה מוקדמת של קרומי מי השפיר. הרופא בוחן בעיקר את עוצמת כיווצי הרחם ושינויים בקצב הלב של העובר. לעתים רחוקות האבחון נעשה באולטרסאונד.

כיצד מטפלים?

אם ההיפרדות קלה וחלקית, הדימום חלש, מצבה הבריאותי של האישה תקין ואין סימני מצוקה עוברית, נדרשים מעקב רפואי והשגחה עד שהעובר מגיע לבשלות וניתן להגיע ללידה. אם ההיפרדות גדולה, הדימום משמעותי ובלתי נשלט, ויש סימני מצוקה אימהית/ עוברית – ממליצים ליילד בדחיפות. הצוות הרפואי ימליץ לפי התנאים אם אפשר לנסות ללדת וגינלית או שנדרש ניתוח קיסרי בהול.

כיצד מונעים?

מכיוון שלרוב לא ידוע מה גרם להיפרדות השליה, קשה גם למנוע אותה. אולם ניתן להקטין את הסיכון במהלך ההריון, להימנע מפעילויות שעלולות לגרום לחבלת בטן. בנוסף להיות במעקב אם האישה עם היסטוריה של היפרדות שליה/ יתר לחץ דם/ רעלת הריון ולבחון את המועד המועדף ללידה.

הפרדות שיליה וניתוח קיסרי

ניתוח קיסרי הוא גורם סיכון להפרעות בתפקוד שיליה, שיליית פתח (חוסמת את צוואר הרחם - לא ניתן ללדת וגינלית) שיליה נעוצה (משתרשת בצורה לא תקינה ולא נפרדת מהרחם עם יציאת התינוק, לעתים משתרשת בצלקת, ההמלצה היא לניתוח קיסרי מתוך חשש לדימום וצורך לנתח לניתוק השיליה מקיר הרחם) והפרדות שיליה כאשר הסיכון עולה מניתוח לניתוח.

במחקרים (לא מהשנים האחרונות לצערי) עלה כי הסיכון להפרדות שיליה לאחר קיסרי עולה ב-30% ולאחר שני ניתוחים 40% ואף יותר, גם אם הסיכון המוחלט עדיין נמוך יחסית (אחוזים בודדים). לאישה שבעברה הפרדות שיליה יש סיכון פי 5 להפרדות שיליה גם בהריון הבא ולסיכונים נוספים כמו משקל לידה נמוך ולידה מוקדמת. הסיכון המוחלט הוא עדיין באחוזים בודדים. גם מרווח קצר בין הלידה להריון הבא (פחות משנה) מעלה את הסיכון להפרדות שיליה בהריון הבא.

האם הפרדות שיליה שוללת ויב"ק - לידה לאחר ניתוח קיסרי? לא בהכרח. אצל כל אישה מתבצעת הערכה בהתאם להיסטוריה והמאפיינים שלה. כאשר יש ברקע שני קיסריים ויותר, ההמלצה הגורפת והמוחלטת תהיה קיסרי חוזר סביב שבוע 37-38 תוך מעקב, יחד עם זאת כל אישה זכאית לנהל את הסיכונים שלה ואת הבחירות שלה בהתאם לשיקוליה. חשוב להגיד שהסיכון אמנם עולה משמעותית, אבל הסיכון המוחלט עדיין לא מאוד גבוה, כשבהשוואה האישה צריכה לבחון את הסיכונים של קיסרי חוזר, שמעלה גם את הסיכון לה ולסיבוכים בהריונות הבאים.