ניתוח קיסרי - סיכונים ודרכי התמודדות
כשהלידה הראשונה שלי הסתיימה בקיסרי, אפילו לא עברה לי בראש המחשבה שמעבר להחלמה הקשה והצלקת בבטן יש לכך משמעות נוספת לבריאות שלי. בתהליך הכניסה להריון השני נתבשרתי על ידי הרופאה שלי שבגלל הקיסרי הגיוני שיש קשיים להיקלט להריון ואפילו סיכון גבוה יותר להריון חוץ רחמי וסיבוכים נוספים. ממרומי הקיסרי השני גיליתי את ההידבקויות, ולמידה נוספת פתחה בפניי עולם של סיכונים שלא מובא בצורה יזומה לידיעת הנשים היולדות, לפני או אחרי הניתוח.
סיכונים בניתוח עצמו או מיד אחריו - קיסרי אינו ניתוח קל ופשוט כמו שנוטים לפעמים להציג. כמו כל ניתוח בטן גדול, הסיכונים כוללים: סיכוני הרדמה ספינאלית וכללית (עולם שלם! הכולל נכות תמידית) זיהום (אחריו : חום, אשפוז) דימומים ואובדן דם במהלך הניתוח ולעתים גם אחריו (עלול לגרום התערבות ניתוחית נוספת) ועירויי דם. התפתחות קרישי דם ותסחיף ריאתי (נדיר). כריתת רחם (נדיר, הסיכון עולה מניתוח לניתוח ומגיע לסיכון גבוה משמעותית בניתוח 3 ומעלה). פגיעה באיברים סמוכים בזמן הניתוח.
גורמי סיכון בניתוח אצל האם - עישון, קרישיות יתר או חסר בגורמי קרישה בדם , סכרת, עודף משקל, ניתוחי בטן קודמים, מחלות רקע ומצב גופני ירוד - כולם מעלים את הסיכון לסיבוכים.
מוות אימהי בניתוח - נדיר אך קורה, מדובר ב- 2 עד 15 נשים לכל 100,000. לרוב כתוצאה מדימום או קרישים.
סיבוכים אצל התינוקות - בעיות נשימתיות (ניתוח אלקטיבי לפני שיש בשלות, ריאות שלא "נסחטו" בלידה) אפגר נמוך בלידה, אשפוז כולל אשפוז ממושך, פגיעה במהלך הניתוח עצמו מהסכין או מהחילוץ אם הוא מורכב.
סיכוי גבוה יותר לאסתמה (לרוב חולפת בבגרות) סכרת נעורים, השמנה, פגיעה במערכת החיסון.
היום מוערך שהסיכונים האלה הם תוצאה מפגיעה ב"מיקרוביום" - אוכלוסיית החיידקים במעי המהווים את הבסיס למערכת החיסון של התינוק. תינוק שעובר בתעלת הלידה מקבל את אוכלוסיית החיידקים הזו מאמו, תינוק שנולד בקיסרי נמצא ב"חוסר". צגם ללחץ המופעל על מערכת העצבים וסחיטת הריאות במעבר בתעלת הלידה, יש ערך משמעותי לבריאות התינוק.
סיכונים לאחר הניתוח: כמובן זיהום, שיכול להוביל לאשפוז ממושך. בטווח הארוך - הידבקויות. הידבקויות. הידבקויות. נוצרות לאחר כל ניתוח בטן בדרגת חומרה שונה. מדובר בתגובה הטבעית של הגוף וניסיון "לרפא" או "להדביק" לאחר החיתוך. עלולות לגרום לכאבי בטן כרוניים, הדבקות עד חסימה במעיים, פגיעה בשלפוחית השתן, אנדומיטריוזיס, קושי בכניסה להריון כתוצאה מכך או מהדבקות ברחם / חצוצרות עד חסימת החצוצרות. כ-80% מהנשים אחרי שלושה ניתוחים יסבלו מהידבקויות בדרגות חומרה שונות.
סיכון בהריון ולידה הבאים: הסיכון המשמעותי ביותר הוא שיליה נעוצה - השתרשות העובר על הצלקת הניתוחית וקושי בהפרדות השיליה מהרחם במהלך הלידה. אירוע בעל פוטנציאל סיכון- דימום משמעותי, כריתת רחם ואף מוות אימהי.
הריון חוץ רחמי, בגלל הידבקויות.
שיליית פתח - שיכולה לסכן את ההריון ואינה מאפשרת לידה רגילה.
היפרדות שיליה - מניתוח לניתוח הסיכון עולה ונמצא קשר מובהק לניתוחים קיסריים.
דימומים במהלך הריון והפלות.
מצגים פתולוגיים - עכוז ורוחבי, שאינו מאפשר לידה רגילה, כנראה כתוצאה משינויים ברחם בגלל הניתוח.
לידות מוקדמות, משקל לידה נמוך, מוות עוברי ברחם (נדיר מאוד מאוד אך הסיכון לכך גדול פי 2 ואף 3 מזה שבהריון ללא קיסרי ברקע).
סיכון להתפתחות קרע ברחם בזמן ההריון (נדיר מאוד) ובמהלך הלידה (0.5% עד 2% לערך, תלוי במספר הניתוחים. בחתך אורכי עד 10%). יש אפשרות לפרימה של הצלקת (מלאה או חלקית) או התפתחות קרע במקום אחר ברחם, שיכול להתרחש בעקרון גם בלידה ללא קיסרי ברקע. קרע לא מאובחן עלול לסכן את האישה והעובר ודורש ניתוח מיידי.
ניתוחים חוזרים - כרבע עד מחצית מהנשים ילדו בניתוח נוסף לאחר הניתוח הראשון. יותר מ-80% ילדו בניתוח שלישי וקרוב ל-100% בניתוח רביעי והלאה. כל ניתוח נוסף מכפיל את הסיכונים של זה שלפניו ומעלה סיכון לסיבוכים משמעותיים.
זה מתחדד לאור העליה בגיל האם מניתוח לניתוח והעובדה שהבטן והאיברים הפנימיים דבוקים אחד לשני- עולה הסיכון לפגיעה באיברים סמוכים וקושי בחילוץ העובר.
מסיבה כזו או אחרת עליכן לעבור ניתוח, מה עושים כדי לצמצם סיכונים?
הרדמה ספינאלית במקום כללית, בהתאם למצב הבריאותי ברקע.
שימוש בחומרים למניעת הידבקויות (יריעות קולגן למיניהן) הנמצאים בשימוש אצל חלק מהמנתחים הפרטיים.
מריחת נוזלים מהנרתיק על פני התינוק ליצירת אפקט "מיקרוביום" (כן זה נשמע לא וואו אבל נמצא כמשפר את אוכלוסיית החיידקים, נשים לרוב משתמשות בפד או גאזה)
הנקה כחיזוק למערכת החיסונית של התינוק.
הימנעות מקביעת מועד לאלקטיבי וניתוח לאחר תחילת צירים (אינדיקציה לבשלות ריאות) במידה ואין מצבים רפואיים ברקע.
שיקום פיזיותרפי לאחר הניתוח וטיפול בהדבקויות ובצלקת, עיסוי הרחם לשיפור זרימת דם.
בחירה בבית חולים המאפשר אפס הפרדה בקיסרי או מינימום הפרדה בין האם לתינוק, התאוששות משותפת ועידוד מהיר לחזרה לפעילות.
הניתוח הצרפתי שנוי במחלוקת ולא אמליץ עליו אבל כן שווה לקרוא ולהעמיק כדי להבין אילו יתרונות יש בו למול הסיכונים.
תמיכה חשובה גם בניתוח - אפשר דולה לאחר הלידה או מישהי שתבוא להיות איתכן בלילה או בלילות שאחרי, הכנת מעטפת תמיכה משפחתית שתאפשר לכן להתרכז בימים הראשונים בהחלמה ובונדינג עם התינוק.
כמה ניתוחים אפשר לעבור?
יש נשים שיסבלו מהידבקויות קשות אחרי ניתוח אחד ויש כאלה שהגוף שלהן מתמודד עם זה טוב יותר וגם אחרי 3-4 ניתוחים יהיו הידבקויות קלות בלבד. בכל ניתוח מעריכים את המצב ויש לקחת בחשבון שעם כל ניתוח הסיכון עולה- בכלל זה הסיכון למוות אימהי.
כיום אחרי 3 ניתוחים מדברים על קשירת חצוצרות, אחרי 5 ימליצו מאוד, יש נשים שלוקחות את הסיכון ועוברות גם 8 - תלוי מאוד באישה ומצב הבטן שלה.
ידע הוא כוח, כשאתן מקבלות החלטה תדעו את הסיכונים לכאן ולכאן ותחליטו מה נכון עבורכן. לעתים (כ-5% מהמקרים לערך) הניתוח הוא הכרחי, גם אז כדאי לדעת מה ההשלכות שלו ולהתמודד איתן טוב ככל שניתן.
