ניטור בלידה

ניטור במהלך הלידה מתבצע על ידי מכשיר המוניטור, ומשמש למעקב אחר הצירים (תדירות ומשך, הניטור אינו מודד עוצמה)  ודופק העובר. הניטור מתבצע על ידי הצמדת שני המתמרים של מכשיר המוניטור לבטן היולדת באמצעות רצועה אלסטית.

ניטור יכול להיות רציף או לסירוגין.

ניטור רציף משמעו שכל הלידה היולדת מנוטרת, לעומת ניטור לסירוגין – רק בחלק מהלידה.

יש נטייה לחשוב שניטור רציף = השארות במיטה. כיום ברוב בתי החולים ישנו מוניטור נייד/אלחוטי כך שהיולדת לא מרותקת למיטה ויכולה לנוע בזמן הלידה בצורה חופשית ואף לשהות עם המוניטור במים במידה והקריאה מתקבלת בצורה תקינה.

כמו כן קיים ניטור פנימי שבו מצמידים מוניטור סיכה ('סקאלפ') לראשו של העובר לקבלת מידע מהימן יותר על מצבו. ניטור פנימי דורש פקיעת מים ויש לו פוטנציאל סיבוכים גדול יותר מהחיצוני (בעיקר זיהום), אך הוא מדויק בהרבה מהחיצוני.

בניטור תקין מצפים שדופק העובר יישאר בטווחי הנורמה (110-160) ויראה השתנות (וריאביליות) כמו כן עוקבים אחר האטות והאצות בדופק. במהלך ציר, שינויים (האטות) הם תקינים ואילו בין הצירים צריכה להיות התאוששות- האצה של הדופק חזרה לטווח התקין.

המצב המדאיג הוא, כאשר יש האטות מתמשכות (או האצות) ואין התאוששות, אז חוששים שהעובר במצוקה.

לעתים אפשר לנסות להאט את הצירים באמצעות תרופות הניתנות ליולדת או לשנות תנוחה כדי להפחית מהמצוקה, אם חושדים למשל שיש לחץ על חבל הטבור.

כאשר המצוקה מתמשכת נדרשת התערבות ויילוד.

גם כשהצוות מזהה ומעדכן אותך שיש האטות דופק- אני ממליצה לך לשאול שאלות לגבי אופי ההאטות, חומרתן, ואילו דברים ניתן לעשות כדי לסייע לעובר שלך להתאושש, למשל באמצעות שינוי תנוחה.

יתרונות הניטור העוברי – כיום הניטור הוא הכלי הטוב ביותר לקבלת מידע על מצב העובר שלך ואיך הוא או היא מתמודדים עם הצירים, הניטור מאפשר לזהות מצוקה אצל העובר ולבצע יילוד מוקדם יותר כדי למנוע נזקים, כולל נזקים קבועים כמו פגיעה מוחית כתוצאה מחוסר חמצן במהלך הלידה. לאור המרכזיות של המוניטור בהערכת מצב העובר - קיים היום נוהל של ניטור לסירוגין בלידות בסיכון נמוך וניטור רציף בלידות בסיכון גבוה במרבית בתי החולים.

אלא ש...למרות השימוש בניטור בעשרות השנים האחרונות, לא נמצא שהוא הוריד את כמות הפגיעות בעוברים,  אך העלה את מספר הלידות המכשירניות והניתוחים. יתרה מכך, מעריכים כי מרבית מקרי שיתוק המוחין תוצאתם מחוסר חמצן עוד ברחם ולא במהלך הלידה.

גם במקורות הרפואיים אין נתונים שמוכיחים כי שימוש בניטור הוריד את הפגיעה בעוברים או את התמותה, אך אין כיום כלי חלופי שיודע לתת מענה טוב יותר.

בנוסף, לניטור יש לא מעט תוצאות "false possitive” בהן יש אינדיקציה למצוקה, בעוד שבפועל העובר לא במצוקה. אז לרוב יוולד תינוק ללא סימני מצוקה בלידת וואקום או ניתוח (תינוק שהיה במצוקה משמעותית צפוי שיוולד עם אפגר נמוך וניתן יהיה להבחין במצוקה לפחות בדקות שלאחר הלידה).  מעבר לכך, לפעמים בעיות תקינות במכשיר עצמו או קושי בקריאת האות יכולים להוביל למסקנה שגויה שהעובר במצוקה. גם ההגדרה של "מצוקת עובר" אינה חד משמעית; למרות הקריטריונים הקיימים, עדיין קיים הבדל גדול בין המפרשים של הניטור. הניטור תלוי לא רק במכשיר הרושם את האות - אלא בתובנה של האדם הקורא את הממצאים.

שיעור ההסכמה הנמוך בין המפרשים יכול להגיע עד לכדי 29 אחוז בלבד! כמו כן, אותו מפרש יכול לחזור על החלטתו שלו לאחר פרק זמן (חודשים) רק ב-21 אחוז מהמקרים. כלומר, באותו רגע המפרש עלול להיות מושפע משיקולים נוספים, ואנשים שונים יפרשו את אותן תוצאות אחרת.

מה הם החסרונות של הניטור העוברי?

ישנה טענה כי השימוש הגובר במכשירים הופכים את תוצאות המכשיר לחזות הכול. אם פעם היו מעריכים את מצב העובר על בסיס מצב היולדת ושמיעת דופק באמצעות דופלר לסירוגין, היום היולדת כבר לא נשמעת ואין שימוש בכלים "ידניים" כמו דופלר.

ההצמדה של האישה למיטה בניטור רציף, מייצרת חוסר תנועתיות – מתכון להתברגות לא טובה, קושי להתמודד עם הכאב (ומשם אפידורל ומפל ההתערבויות) ולעתים גם מייצרת לחץ נפשי אצל היולדת, מה שעלול לעכב את הלידה.

עצם הדיבור ליד היולדת על האצות או האטות דופק, שמיעת המכשיר לאורך כל הלידה והלחץ שכל האטה מייצרת - עלולים להשפיע על הלידה. בנוסף, טעויות בהבנת רישום המוניטור, התייחסות מחמירה להאטות (מאוד תלויה בצוות, בוותק, בניסיון ובגישה ללידה) הם פתח להתערבויות לא נחוצות בלידה,  ולבסוף לידות מכשירניות וניתוחים.

אין מספרים מדויקים אבל סביר כי ישנם מקרים רבים של ניתוחים מיותרים למול מקרים בודדים של מצוקה שזוהתה נכון, והיה צורך אמיתי ליילד באופן דחוף. זה תלוי הרבה בתפיסת העולם שלך ושל הצוות המלווה אותך וניתן לחלוטין להבין גישה שאומרת שעדיף להתערב מוקדם מדי ולשווא, ולא מאוחר מדי.

ניטור בלידה לאחר קיסרי

בלידות ויב"ק מרבית בתי החולים יפעלו בנוהל של ניטור רציף, אחת הסיבות לכך היא שעליות (או האטות) בדופק העובר יכולות להוות סימן להיווצרות קרע או פרימה הצלקת הניתוחית. צריך לזכור, ישנם סימנים רבים נוספים, מוקדמים יותר ובעיקר אמהיים (כולל להקשיב ליולדת ותחושותיה, כאב חריג או לא אופייני בין הצירים ועוד).

יחד עם זה חשוב להגיד שבמחקרים ישנן עדויות לכך שמעקב אחר צירי הלידה במוניטור לא הניב במחקרים מתאם חיובי לניבוי קרע ברחם.  כלומר, בהשוואת מוניטור של אישה עם לידה תקינה ואישה שהתפתח אצלה קרע לא נמצאו שינויים משמעותיים. יתרה מכך, במחקר שהשווה בין קבוצה מנוטרת של יולדות בסיכון גבוה לקבוצה לא מנוטרת, לא נמצאו הבדלים מבחינת בריאות העוברים. בקבוצה המנוטרת היה אחוז גבוה יותר של ניתוחים קיסריים.

אז מה האפשרויות?

בלידות מחוץ לבית החולים המעקב מתבצעת עם דופלר ושמיעת דופק העובר לסירוגין, בין הצירים לאיתור האטות או האצות חמורות. ישנו קשב רב יותר ליולדת, קצב הצירים והתקדמות הלידה.

בלידות בית חולים בהן את רוצה או צריכה להיות מנוטרת, ניתן לבקש מוניטור נייד (היכן שיש ופנוי) או ניטור לסירוגין במידה והנוהל מאפשר. דולה יכולה לסייע בהרבה בהחזקת המוניטור על הבטן כדי לאפשר תנועתיות עם ניטור רציף, לתווך לך את הממצאים במוניטור לאחר שמיעת הצוות הרפואי ולהסביר לך בשפה פשוטה את המדדים.

בכל מקרה כדאי לדעת שמצוקה עוברית אינה שחור ולבן ויש משמעות למיומנות הצוות, האופן בו מפרשים את המוניטור, וכי ניתן להשפיע באמצעות תנועה על הניטור - ככל שאינו מעיד על מצוקה חמורה. 



אם את רוצה ללמוד עוד על ניטור, ממליצה בחום על הפרק של ד"ר מתן אלעמי בפודקאסט שלו "לראות אותך" שעוסק בניטור עוברי בראיה ביקורתית ומעודכנת לפי המחקרים העדכניים בתחום.

בשורה התחתונה, היות והיום מדובר בכלי המרכזי והמהימן ביותר, על אף המגבלות שלו, הניטור נמצא בשימוש בכל בתי החולים בארץ. ניתן לבצע ניטור בעמידה, על הצד ובכל תנוחה בה נוח לך והמכשיר קורא את הדופק העוברי. ניתן לבקש ניטור אלחוטי וכדאי להסתייע בדולה בלידה שלך שתתווך לך את המידע ותכין אותך ללידה - גם על הניטור העוברי.