הגוף שלך. הלידה שלך. הזכויות שלך.
זהו המשפט שמייצג בעיני הכי טוב את התנועה לחופש בחירה בלידה, שהייתה לי הזכות להיות בוועד שלה כשנתיים.
נושא זכויות אדם בלידה מדובר לאחרונה (וטוב שכך) הרבה יותר לעומת בעבר, ועדיין נשים רבות לא יודעות מה הן הזכויות שלהן בהריון ובלידה, ובעיקר מתקשות לעמוד על הזכויות האלה בזמן אמת. זה קורה בגלל היחסים המורכבים עם הצוות המטפל - יחסי תלות בהם האישה ההרה שרוצה לסיים את לידתה בבריאות טובה ועם תינוק בריא בידיים - מוצאת עצמה נתונה לחסדי הצוות (שאין לי ספק שהמטרות שלו טהורות). רק מי שהייתה בסיטואציה הזו תבין. אנחנו כל כך רוצות לשמור על התינוק שלנו שנאפשר לא מעט דברים שבשגרה לא היינו מאפשרות בשום מצב אחר. נשים חזקות, עצמאיות, חכמות ורהוטות מוצאות עצמן לעתים תוהות למה אם בכלל מותר להן לסרב ואיך לעשות את זה, בלי לקבל את תגית "הנוגדנית" שתשפיע על הטיפול בהן בהמשך.
כל הנשים באשר הן ללא קשר לשגרתן, לעתים לא ממש יודעות מה הן הגבולות ומה המחויבות של הצוות המטפל כלפיהן - ולא רק למה הן מחויבות בהגעתן לבית חולים.
זה המקום להגיד - זה לא "העיקר ידיים מלאות", זכויות בלידה הן זכויות אדם בסיסיות ומגיעה לנו גם חוויה מכבדת, לא רק תוצאה.
ואלה הן הזכויות מתוך אתר "התנועה לחופש בחירה בלידה":
- זכותך לבחור איפה ללדת, איך ללדת, ומי יהיו מלוויך.
- זכותך להגיע ללידה עם דולה.
- זכותך להגיע ללידה עם תכנית לידה כתובה ועל הצוות הרפואי לעשות כמיטב יכולתו לתמוך בהעדפותיך.
- זכותך ליחס נעים ומכבד, קשוב ושוויוני בדיבור ובמעשה.
- זכותך להסכים או לסרב לכל טיפול שמוצע לך ו/או לתינוק.ת שלך.
- זכותך להתנהל כרצונך, באופן חופשי לאורך כל הלידה שלך ואחריה כמו לבחור תנוחות, להיות בתנועה וכו׳.
- זכותך לזהות את הצוות המטפל, להסכים או לסרב לנוכחותם.
- זכותך לטיפול רפואי איכותי ומבוסס ראיות.
- זכותך לשיתוף פעולה מלא בין כל מטפלייך, כולל הדולה שלך, או מיילדת הבית במקרה של פינוי לבית חולים.
- זכותך לחסיון רפואי, סודיות.
- זכותך לפרטיות כולל דלת חדר סגורה ונקישה בדלת לפני כניסה.
- זכותך להיות צמודה לתינוק.ת שלך מרגע הלידה ועד בכלל.
- זכותך להיות נוכחת בכל חיסון, בדיקה, טיפול וגם רחצה של התינוק.ת שלך.
- לתינוק.ת שלך יש זכות להיות צמוד.ה אליך במשך כל האשפוז ולינוק.
אני רוצה להתייחס לכמה מהן מתוך חוויות הליווי בחדרי לידה, בלא מעט בתי חולים שונים בארץ.
זכותך להגיע ללידה עם תכנית לידה כתובה ועל הצוות הרפואי לעשות כמיטב יכולתו לתמוך בהעדפותייך.
תכנית לידה (כתובה או כזו שנאמרת בעל פה לצוות) היא לא רק העדפה, רצון או "גחמה" שלך כיולדת.
הלידה הזו היא שלך ושלך בלבד, גם התינוק שלך הוא שלך ושל בן זוגך - אתם ההורים שלו, הנושאים באחריות המלאה לטוב ולרע על הלידה ותוצאותיה ולכן למה שאתם רוצים יש עדיפות עליונה. נכון שהמציאות בה מתנהלות לידות כיום היא מאוד מאתגרת את התפיסה הזו - כי כמוכם יש עוד זוגות רבים בחדרי הלידה העמוסים בבתי החולים, אין מספיק מיילדות ורופאים ורופאות כדי לאפשר לכל זוג את הקשב המלא והמענה לצרכים שלהם. בתוך המציאות המורכבת הזו השאיפה היא שנוכל לסמן נושאים שהם חשובים לנו מאוד וכאלה שבהם נוכל להתגמש מתוך הבנת המציאות. יחד עם זאת, נקודת המוצא היא שאת התוכנית שלך יש לכבד ולעשות כל מאמץ ליישם.
זכותך לבחור אילו פעולות את רוצה ולא רוצה שייעשו - על הצוות לכבד את זה ובמצב בו הדברים לא פוגשים מציאות (למשל מצב חירום בלידה) לספק לך הסבר ולקבל את הסכמתך. זכותך לבחור באיזו תנוחה ללדת וצריך מקרה קיצון כדי לא לכבד את זה - ובכל מקרה לתת לך הסבר לגבי הסיבה ולקבל את הסכמתך. זכותך להגדיר באילו מצבים אם בכלל תרצי התערבויות רפואיות - ולקבל הסבר לפני ביצוען. כל מצב בו מבוצעת פעולה שלא הסכמת לה באופן מפורש הוא לא תקין - גם אם יספרו לך אחרת.
אם את חוששת שבמהלך הלידה תתקשי לעמוד על שלך או להחליט - תדרכי את המלווים שלך שידעו בדיוק מה הם הרצונות שלך ומה מרחב הגמישות. לפעמים באמת במהלך הלידה נדרשות פעולות שלא רצית או תכננת - אבל הן לטובתך. זה לא המצב בכל התערבות מוצעת ובכל סטייה מתוכנית הלידה שלך.
זכותך להסכים או לסרב לכל טיפול שמוצע לך ו/או לתינוק.ת שלך.
פה טמונה גם הזכות שלך לקבל מידע מלא, נטול הטיות והעדפות, שמייצג בצורה מהימנה סיכויים, סיכונים, אלטרנטיבות ואת זכותך להסכים או לסרב לטיפול. כל פעולה וכל התערבות המוצעת לך בחדר לידה - צריכה לקבל את אישורך. גם אם ההתערבות מאוד נדרשת בראיית הצוות וגם אם ישנו מצב חירום. אני מכירה את הצד השני שאומר - "אבל יש מצב חירום, אין זמן להסברים". את ההסברים אפשר לתת לפני, ניתן לקבל הסכמה עקרונית, ולא כל מצב חירום הוא באמת חירום שלא מאפשר שיחה קצרה עם היולדת. יותר מזה, במצבי חירום אמיתיים נשים לא מחפשות לסכן את עצמן או את העובר שלהן. למעשה נשים אף פעם לא מחפשות לסכן את עצמן, זו תפיסה פטריארכלית ומקטינה ששמה את האישה בעמדת "מפריעה" לצוות המסור לעשות את עבודתו, היא הרי "רק" האמא והגוף שלה הוא שחווה את מהלך הלידה.
כשרוצים - אפשר להסביר הכול ובכל מצב, כולל להכין מראש אישה לביצוע חתך חיץ, ניתוח דחוף ופעולות נוספות בגופה.
אין שום הסבר מניח את הדעת לביצוע "סטריפינג" שהוא התערבות לכל דבר, מבלי לבקש רשות תוך ניצול בדיקה וגינלית. בקשה לפקוע מים מבלי להסביר את החסרונות הברורים של הפעולה הזו בשלב מוקדם בלידה, או להגיד ליולדת "החלטנו שאת הולכת לניתוח". מן הראוי לתת ליולדת את מלוא המידע כדי שתוכל לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורה. אגב, כשההסבר הוא מהימן ובגובה העיניים, מרבית הנשים יקבלו את ההמלצה.
זכותך לטיפול רפואי איכותי ומבוסס ראיות.
ברפואה המתקדמת היום - זו נשמעת הנחת מוצא סבירה. אבל רפואה בכלל ומיילדות בפרט - אינה מדע מדויק. יש גישות רבות ומתחרות ביניהן, עדויות סותרות במחקרים וגם התחשבות בעלייה המשמעותית בתלונות על רשלנות רפואית - הרבה מהן בתחום המיילדות. זה גורם לרפואה מתגוננת, שחלק גדול ממה שמניע אותה זה הגנה מפני תביעות, וכזו שלא בהכרח מתבססת על מחקרים איכותיים ועדויות מהשטח, אלא נהלים מיושנים ואף מנוגדים בבתי החולים השונים. בכל פעולה המוצעת לך - ועדיף עוד לפני הלידה, כשאת עושה הכנה ללידה - תבדקי מה האופציות הנוספות, העדויות המחקריות והגישות המתחרות. דוגמא מצוינת לזה היא ההמלצה השרירותית כמעט להשראת לידה החל משבוע 41. יש בתי חולים בהם המועד הוא 41+2 וחלק 41+5 ואחרים בכלל 42+1. למה זה לא אחיד? כי המידע אינו חד משמעי. הסיכון היחסי לתמותת עוברים ברחם עולה כפליים בין שבוע 41 ל-42. זה נשמע מאוד מאיים, אבל הסיכון הוא כפליים ממזערי למזערי - לא מדובר בעליה מ-20% ל-40%! כך גם ביחס להמלצה על השראת לידה בהערכת משקל גבוהה, כאשר בבתי חולים ממליצים על השראת לידה בשבוע 38 על מנת להפחית סיכונים בלידה (בעיקר פרע כתפיים) אך מחקרים מראים שאין הבדל משמעותי בין נשים הבוחרות להמתין ללידה ספונטנית לאלו שבוחרות השראת לידה. המחקרים מתעדכנים כל הזמן אך הנהלים לא. לא בהכרח זה נכון לעדכן נוהל עם יציאת מחקר חדש, אבל כשיש ניירות עמדה של איגודים מקצועיים שלא תומכים את הנוהל, פה כבר יש פער משמעותי. לא כל מי שבאה ללדת צריכה ללמוד מיילדות - רק לדעת לשאול את השאלות ולקבל מענה מאנשי מקצוע מגוונים הנשענים על מידע מהימן - ללא שום שיקולים נוספים.
