אמרו לך שיש לך אגן צר? זה בשבילך!

כל כך הרבה נשים שומעות היום שיש להן אגן צר.

אם זה לפני לידה בגלל מבנה גופן או אחרי לידה שהסתיימה בקיסרי כי העובר לא התברג באגן או לא הצליח לעבור את הספינות (החלק הצר ביותר באגן הגרמי, העצמות באגן).

האבחנה של אגן צר לאישה שעברה ניתוח קיסרי בגלל "חוסר התקדמות" כל כך נפוצה, שלפעמים נדמה שזה נדיר כשאין לאישה אגן צר!

חשוב לדעת, האגן הנשי מותאם ללידה והעובר יודע לעבור דרכו בצורה נהדרת כדי להיוולד.

במקרים חריגים מאוד יש לאישה אגן שאינו מתאים ללידה, או שהאגן שלה נפגע בתאונה/כתוצאה ממצב רפואי וכתוצאה מכך אינה יכולה ללדת,  אבל אלה באמת המקרים החריגים.

מתי מתעורר החשד שמדובר באגן צר?

1.    אצל נשים בעלות מבנה גוף קטן/רזה מאוד או נשים שבן זוגן גדול משמעותית במבנה גופו והערכת המשקל של העובר גבוהה. אז החשד הוא שאין התאמת אם-עובר.

2.    כשהלידה אינה מתקדמת בשלב הפעיל, כלומר יש צירים ויש פתיחה אך העובר לא מצליח לרדת ולהיכנס לתעלת הלידה,  לרוב מדובר ביולדות בלידה ראשונה, שלידתן "נתקעת" מבלי שהעובר עבר את הספינות ומבלי סיבה אחרת נראית לעין.

בואי נדבר על תפקוד האגן בלידה.

האגן הוא מבנה גרמי (עצמות) עטוף שרירים, רקמות ורקמןת חיבור, גם להן יש תפקיד חשוב ביצירת מרחב לעובר להתקדם דרכו לעבר תעלת הלידה.

בנוסף, בכל לידה יש מערכת יחסית בין האגן המאפשר את המעבר, לעובר דרכו-  העובר שלנו. גודל העובר ובעיקר היקף הראש שלו, ההתמקמות שלו באגן והתנועות שהוא מבצע להתבגרות – משפיעות לא פחות מהאגן עצמו.

חשוב גם לזכור, האגן הוא לא סטטי, במנחים שונים של הגוף שלך הוא מאפשר זווית כניסה ויציאה אחרת, העצמות שלו יכולות לנוע מעט, להתרחב ולהיפתח.

במהלך ההריון האגן מתרחב, בזכות הורמון הרלקסין,  שמרכך את רקמות החיבור ומאפשר התרחקות של העצמות. בלידה עצמה האגן מתרחב עד כ-30%, מה שמאפשר את מעבר הראש של העובר- החלק הרחב ביותר בגופו.

אם כך - אגן צר הוא מצב נדיר, בו אין התאמה בין ראש העובר הספציפי, לאגן הספציפי של אימו במהלך הלידה.

זה יכול לקרות כתוצאה מבעיה מבנית באגן, בעיה הורמונלית בה אין מספיק ריכוך של הרקמות, סכרת הריון לא מטופלת (עובר גדול באופן לא מידתי לאם) ומצב בו בן הזוג שונה במימדיו מהאם – וכך גם העובר.

איך מאבחנים אגן צר?

בעבר היה נהוג לאבחן בבדיקה שנקראת פלבימטריה (צילום רנטגן) בה בודקים את רוחב האגן ומבנהו יחסית לראש העובר. את הבדיקה היו מבצעים לקראת סוף ההריון כשיש חשד לאי התאמה, על מנת להמליץ על אופן הלידה. מטבע הדברים, בגלל השימוש בקרני רנטגן לא מדובר בבדיקה שגרתית והיום נדיר שמבצעים אותה.

ישנם מקרים של מבנה אגן חריג, שאינו קשור ספציפית לגודל העובר. מרבית הנשים הן בעלות מבנה אגן תקין, אך ישנן מעטות מאוד עם בעיות מבניות כאלה ואחרות. האבחון של מבנה לא תקין (חוסר התאמה בין אגן לעובר– קרוי CPD) יכלול בדיקה חיצונית ולרוב צילום. 
חשוב: בדיקה וגינלית, אולטרסאונד, ניתוח מהלך לידות קודמות - אינם כלים מהימנים לאבחון.

אז אם זה לא אגן צר, מה יכול להוביל לקושי בלידה?

יש הרבה מאוד סיבות, המובילה – שכיבה על הגב.

תחשבי על זה.  המשקל שמופעל על עצמות האגן (הסקרום ועצם הזנב) כשאנחנו שוכבות, התנוחה עצמה- ממש לא מאפשרת לאגן לנוע ולהתרחב כדי לאפשר מעבר של עובר דרכו. זו מכניקה פשוטה.

תנוחות לידה מוצלחות יותר להיבט זה – על שש, בעמידה/כריעה, שכיבה על הצד וכל תנוחה שבה אין לחץ על האגן ועצם הזנב והוא חופשי לנוע.

סיבות נוספות – התברגות לא טובה של העובר, כניסה בזווית לא טובה של הראש לתעלה, שלא מאפשרת לו מעבר. יכול להיות כתוצאה מחוסר תנועתיות בלידה, תנוחת לידה, ולפעמים פשוט ביש מזל. אבל זה לא אבוד! שינוי תנוחה, הרמת הטוסיק כלפי מעלה וניעור הגון יכולים לעזור לעובר להתברג טוב יותר.

היום יש שיטות טיפוליות ותרגילים שיכולים לעזור לעובר להתמקם טוב יותר עוד לפני התחלת הלידה, לאזן את השרירים והרקמות סביבו כדי שיהיה לו מרחב להתברגות נכונה וגם תוך כדי הלידה יש טכניקות מצוינות לתנועה שעובדות עם העובר והאגן בכל שלב (חפשי עוד על "ספינינג בייביז", אקווליבריו, אמבריו בלאנס)

חוסר סבלנות במהלך ניהול הלידה והתערבויות – פרוטוקול זמנים, התערבויות כמו פקיעת מים, מתן פיטוצין, ולפעמים פשוט זה שלא ממתינים עוד קצת, לכולם פוטנציאל להוביל לקביעת אגן צר ללא סיבה אמיתית. חשוב לשים לב בכל התערבות מוצעת מה הם היתרונות והחסרונות ולשאול את השאלות הנכונות שיעזרו לך לקבל החלטה, בהתאם למהלך הלידה וכמובן שלומך ושלום העובר.

פעם אגן צר תמיד אגן צר?

ממש לא. מדובר בהתאמת אם-עובר. כל הריון וכל עובר הוא ייחודי. יכול להיות עובר שלא התאים מסיבה כלשהי לאגן (אם אכן מדובר בזה ולא אחת הסיבות מעלה), זה לא מחייב שיקרה שנית. יש סבירות גבוהה יותר, אבל ממש אין ודאות.

לכן מתייחסים לכל לידה כאל אירוע נפרד ומעריכים את ההתאמה לפני הלידה על בסיס הנתונים של העובר הספציפי.

נשים רזות או נמוכות יש להן בהכרח אגן צר? לא!

למרות שפיזית הכי קל לחשוד בכך, ממש לא מחייב שלאישה רזה או נמוכה ואפילו רזה מאוד יהיה אגן צר.סביר להניח שתינוקה יהיה מותאם לגודלה (אלא אם האב הוא ענק) ושהאגן שלה יתרחב מצוין בלידה כדי להתאים למעבר העובר דרכו.

את חושדת שיש לך אגן צר, מה אפשר לעשות ?

אני מציעה לך לשבת עם אשת מקצוע מתחום הלידה ולנתח את מהלך הלידה שלך, בה התעורר החשד לאגן צר.  אם שללתן גורמים נוספים שיכולים להסביר את חוסר ההתקדמות (תנוחה, תנועה, התערבויות וכן הלאה) שווה לפנות לבירור.

הבירור אמור לכלול היסטוריה משפחתית, שלילת בעיות מבניות, סכרת הריונית, שלילת בעיות אורתופדיות. הבירור רלוונטי בהריון הנוכחי בלבד, כשיש עובר שמתייחסים אליו ולא רק את עצמך - כי לעובר יש השפעה על הלידה לא פחות מלאגן שלך, וכי האגן שלך משתנה בהריון וכמובן בלידה עצמה.

חשוד שתדעי - גם אם הלידה לא התקדמה פעמיים ואף יותר, לא מדובר באבחון של בעיה מבנית או כרונית. נכון שזה מעורר שאלות, אבל לא מספיק כדי לאבחן ולקבוע שכך יראו כל הלידות שלך בעתיד.

טיפ ממני אם הלידות שלך בעבר לא התקדמו ונאמר לך שאולי מדובר באגן צר:

הכנה טובה, כולל עבודה על רצפת האגן, איזון האגן - אצל מטפלת בנשים בהריון או אצל כירופרקט,  ולפעמים גם טיפולים משלימים ומאזנים, יכולים לעזור.

בלידה עצמה תעבדי עם הגוף שלך בצורה נכונה תוך תמיכה - תנוחות זקופות, שימוש במים להרפיה, הימנעות משכיבה על הגב (גם עם אפידורל זה אפשרי) ומינימום התערבויות בלידה ללא צורך רפואי ממשי.