הצוות הרפואי בלידה שלך - לבנות יחסי אמון

כמעט כל הנשים שפונות אליי לליווי דולה בלידות, מציינות את הצורך לתווך בינן לבין הצוות הרפואי, למנוע התערבויות לא נחוצות ואפילו משתמשות במונחים כמו להגן עליהן, לעמוד בינן לבין הצוות או לשמור על האינטרסים שלהן - ומהצד השני, מביעות חשש אמיתי שתהיה התנגשות בין הצוות מבית לצוות בחדר לידה ומבקשות דולה שלא מתווכחת או מתנגחת עם הצוות. זה הפך להיות אחד הדברים הכי משמעותיים בלידה - המפגש בין אישה, הסיפור שלה, הלידה שהיא מבקשת, והצוות הרפואי אותו היא פוגשת בלידה.  פחד מהתערבויות, פעולות לא נחוצות או פעולות ללא רשות, פגיעה בפרטיות, בזכויות על הבחירות ועל הגוף, אי כיבוד רצונות ובקשות וזה ממשיך וממשיך והופך להיות באמת אחד הנושאים החמים בקבוצות העוסקות בהריון ולידה.

אז נתחיל מהסוף: הדולה היא לא שומרת ראש, לא מגינה וגם לא מתווכחת או מתנגחת. היא לא צוות רפואי, וגם לא היולדת או בן זוגה, אינה מקבלת החלטות או נותנת ייעוץ רפואי. יש לה תפקיד אחר לחלוטין, והיא מלווה את הזוג - ויחד עם זה עובדת עם הצוות, בבית החולים שבו האישה בחרה ללדת. לפעמים היא מכירה את הצוות ולפעמים לא, לפעמים הצוות נעים אליה ולפעמים לא - זה לא באמת משנה, הדולה שלך היא מקור שלך תמיכה, ידע, כלים, סדר באי ודאות ועזרה בקבלת החלטות.

ועוד יותר בסוף - הצוות הרפואי בוודאי מעוניין בדבר אחד ויחיד - טובתך, אנחנו חייבות לצאת מנקודת ההנחה הזו כדי להרגיש בטוחות במקום בו אנחנו הולכות ללדת. צוות הוא שם כללי לבני אדם - רופאים, מיילדות, כוח עזר, כל מי שעובד בחדרי הלידה ויפגוש אותך במהלך הלידה והאשפוז. אלה אנשים שבחרו לעסוק במקצוע מדהים, רגיש, עמוס ולא פשוט - אך כוונתם טובה.

מערכת הבריאות ובתוכה חדרי הלידה פועלת לפי נהלים, כדי לייצר תקן אחיד, גם על בסיס מחקר מבוסס מדע וגם במטרה להגן על המערכת והעובדים בתוכה מתביעות, זו המציאות שלנו. אין רפואה מותאמת אישית ואין אפשרות לעשות לכל אחת התאמה מלאה לסיפור שלה. בתוך המערכת הזו יש תת תקינה, של רופאים ומיילדות ועומסים משמעותיים - מיילדת לכל 3 יולדות לפעמים, רופאים שאחראים על חדרי לידה ומיון, בין לבין מטפלים במצבי חירום ונכנסים לניתוחים, נדיר שיש עודף של אנשי מקצוע. אישה שמגיעה ללדת בחדרי הלידה חייבת לדעת את זה. לא כולם עמוסים באותה מידה ולא לכולם אותם נהלים - מכאן החשיבות הגדולה לעשות סיור בחדרי לידה לפני החלטה איפה תרצי ללדת, ולהתרשם פחות מהנראות ומתנאי האשפוז (אם כי זה חשוב) ויותר בגישה, בנהלים, ברוח המקום ביחס לרצונות שלך והלידה שאת מתכננת.

דבר נוסף זו הגישה שאת מגיעה איתה ללידה. אין לנו רצון לנצח אף אחד בקרב, זוהי לא מלחמה ואת לא נאבקת באף אחד. הרצון הוא לרתום - להסביר את עצמך, להיות נעימה ומכבדת אך עומדת על שלך, לחייך תמיד עוזר - גם אם את לא מסכימה או היית רוצה לשמוע תשובה אחרת. רתימה היא דבר נפלא בלידה - כך שגם אם התנאים הם מורכבים, כשאת מגייסת אנשים לצידך, הרבה יותר קל להם לפגוש אותך באמצע ואפילו לבוא לקראתך מעבר לזה.

אני רוצה להציע לך דרך פרקטית להפוך את ההתנהלות עם הצוות הרפואי בלידה לחוויה טובה יותר, מחברת ורותמת, בלי לאבד את הרצונות שלך ואת העצמאות שלך בקבלת החלטות בלידה שלך.

תגיעי מוכנה.

כשאת באה מוכנה ללידה - עם ידע רלוונטי, הבנה של השלבים בלידה, סיכונים וסיכויים בכל מצב, היכרות עם מושגים ושפה רפואית, יש בסיס הרבה יותר טוב לשיח. זה כולל לעשות הכנה ללידה, אם מתאים לך לקחת ליווי מקצועי שיכוון אותך, לעשות סיורים בחדר לידה ולדעת מה היא משאלת הלידה שלך - כי תכנית היא תמיד בסיס לשינויים, אבל לרובנו יש מסגרת תפיסתית שאיתה אנחנו הולכות ללדת - מה חשוב לנו, מה הרגישויות שלנו, אמונות, העדפות. כמובן שאמא בריאה ותינוק.ת בריאים - אבל זה ממש הבסיס, על זה נבנה סיפור שלך, של איך שאת רוצה ללדת. אם את בלידה אחרי קיסרי את צריכה לבחון דברים אחרים, אם זו לידה ראשונה התנאים גם משתנים, אולי ילדת בשבועות מאוחרים בכל הלידות שלך ? גם זה שיקול משמעותי בבחירת בית חולים.

תשאלי שאלות.

שאלות הן בסיס מעולה לשיח, ובכלל עדיף לא לקבל אמירות שהן חד משמעיות ונחרצות.

בכל פעולה שמוצעת לך - בכל שלב בלידה ואחריה, פשוט תשאלי -

מה זה ? תמיד אפשר להסביר, הסבר קצר או ארוך, ואם לא הבנת תבקשי שוב, זו האחריות שלך לוודא שאת מבינה את הסיבה לפעולה שמציעים לך.

למה עושים את זה? גם כאן את צריכה לקבל הסבר מלא, שאיתו באמת תביני, גם אם לא ברמה אקדמית, את הסיבה לפעולה שהציעו לך. זו יכולה להיות בדיקת פתיחה, פקיעת מים, חיבור לפיטוצין, הכנסת קטטר, וכל דבר נוסף שתפגשי במהלך הלידה ואחריה.

מה היתרונות והחסרונות ? אין פעולה רפואית ללא חסרונות. אפשר להתאמץ ולמצוא. המטרה היא לקבל תמונה מאוזנת, גם אם היתרונות מובהקים מאוד, בוודאי יש חסרון אחד או שניים שכדאי שתקחי בחשבון בקבלת ההחלטה.

מה האפשרות השניה? תמיד יש אפשרות שניה. לפעמים זה להמתין, לא לעשות דבר, לבדוק שוב בהמשך או לבחור בטיפול מסוג אחר. תבקשי ותקבלי עוד אופציה אחת לפחות.

מה יקרה אם לא נעשה דבר ? גם כמציעים לך פעולה רפואית, תמיד קיימת האפשרות עבורך לסרב. במקרה כזה תשאלי מה הצפי אם תסרבי או לא תעשי דבר כרגע, כדי להבין את הסיכון שאת לוקחת, אם בכלל, והאם הוא תואם לגבולות שלך.

מה הסטטיסטיקה אומרת ? תבקשי מספרים מוחלטים. לא פי 2 או פי 10, כי גם סיכוי של אחד למיליון או שניים למליון זו הכפלת סיכויים, אבל זה עדיין נמוך להחריד.   מספרים אמיתיים, הערכה אמיתית של סיכויים וסיכונים עוזרת לך להבין טוב יותר ולהחליט בצורה שקולה יותר, לא ממקום של פחד אלא ממקום של ידע והבנה.

תדעי את הזכויות שלך.

זה שבחרת ללדת בתוך מערכת שנותנת שירות להמון נשים ופועלת לפי נהלים, לא אומר שהשארת את הזכויות שלך בדלת. יש לך זכות לקבל מידע נטול הפחדות, זכות לנוכחות של המלווים שלך, הזכות להסכים ולסרב לכל פעולה שנעשית בגופך, זכות ללדת לפי תפיסת עולמך ובתוך זה סדרי העדיפויות שלך, תפיסת הסיכון שלך והאמונות שלך.  זה שהצוות מחויב לנהלים זה נכון, זו עבודתם, את לא מחויבת להם. בסופו של דבר מדובר במתן שירות - משמעותי, מבוסס ידע וניסיון, אבל עדיין שירות - ואת הלקוחה.

האם כדאי לך לסרב להמלצה רפואית מבוססת נוהל, או ידע או ניסיון ? אני לא יודעת. לפעמים כן, לפעמים לא, אבל אני יודעת בוודאות שזו אחת הזכויות הבסיסיות שלך בכל מצב בחיים וגם בלידה. לא לכולן זה מתאים ונכון, אבל זו אפשרות.

תשתפי בסיפור שלך.

הצוות פוגש כל כך הרבה נשים, כל אחת היא עולם ומלואו. כשרצים בין חדר לחדר, ממטופלת למטופל - קל מאוד לאבד את החיבור האנושי. תהיי את אחראית עליו, בתור מי שכותבת את סיפור הלידה שלה. תציגי את עצמך לצוות, תספרי קצת מי את, תסבירי את הרצונות שלך, תשתפי בקושי אם ישנו - זו לא בושה, זה יעזור להם לעזור לך.

תקפידי לראות את הצד השני.

מולך נמצאים בני אדם, אמנם הם עובדים במערכת - אבל הם לא המערכת. תשאלי שמות, תשאלי לשלומם, דברי יפה - ואם קשה לך כי את כאובה, תדרכי את המלווים שלך לדבר יפה. תביעי את הרצונות שלך בצורה נעימה - אך לא משתמעת לשתי פנים. גם אם יש אי הסכמה, תמיד עדיף לנהל שיח ולא ויכוח. אם הגעתם לוויכוח - קחו הפסקה אם זה מתאפשר, תחשבו רגע איך להתקדם, ואם את במצב חירום - תעזרי במלווים שלך שינהלו את השיח ביחד איתך. בסופו של דבר לכולם יש את אותה מטרה - אמא ותינוק.ת בריאים ושלמים בגוף ובנפש.

קחי דולה.

דולות מכוונות ומלמדות בדיוק לזה - לפחות הטובות שבהן. כולנו צוות עבורך ועבור הלידה שלך. הדולה שלך תכין אותך, תכוון אותך לשאלות, תדע מה ההעדפות שלך ותשקף לך כמה הן ריאליות, תזכיר לך שכל תכנית היא בסיס לשינויים ושלידה דורשת גמישות עצומה. שבכל סיטואציה אפשר לקבל החלטות, ולשנות את דעתך, ובעיקר לפעול מתוך המון בטחון ותמיכה - במקום לחץ ופחד. במציאות המורכבת של חדרי הלידה בישראל, תקבלי מענה לשאלות, הסברים, הצעות ותיווך - אם נדרש, מה שיקל גם על הצוות וגם עלייך ויעזור לך להגיע ללידה שרצית, או לפחות לדבר הכי קרוב אליה.

הבלוג הזה מוקדש לסיוון - שלימדה אותי כל כך הרבה על כוחם של חיוך וגישה בריאה, גם בסיטואציות מורכבות ביותר.
זכיתי להכיר ולקבל ממך השראה.